קרנות פנסיה וותיקות - הסבר מקיף!

היסטוריה ורקע

קרנות הפנסיה הוותיקות נוסדו בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי ההסתדרות הכללית, במטרה לשמש כמכשיר מרכזי להבטחת זכויות פנסיוניות לעובדים. הקרנות הוקמו במתכונת של ביטוח שיתופי, שבו ההפקדות מכלל העמיתים והתשואות על השקעות הקרנות שימשו לתשלום קצבאות לעמיתים הזכאים. הקרנות היו מיועדות למגזרים שונים:

• "מבטחים": הוקמה בשנת 1949 כקרן מרכזית להקניית זכויות סוציאליות לעובדים.

• "מקפת": פעלה מאז 1956 כקרן לפנסיה ותגמולים.

• "נתיב": נוסדה בשנת 1957 עבור עובדי מפעלי משק ההסתדרות.

• קרנות נוספות כגון קרן הביטוח לפועלים חקלאיים, קרן הביטוח לפועלי בניין, וקרנות עבור קואופרטיבים כמו "אגד" ו"דן".

הקרנות היו מזוהות באופן הדוק עם ההסתדרות הכללית ושירתו אוכלוסיות מגוונות, החל מעובדים בלתי מקצועיים ועד חברי קואופרטיבים ועובדי מפעלים.

מבנה ותפעול הקרנות

הקרנות פעלו לפי עקרונות של חלוקת סיכונים משותפת בין כלל העמיתים. גובה הפנסיה נקבע על פי נוסחאות מתמטיות שכללו את שנות ההפקדה, גובה ההפקדות והשכר הקובע.

• שיטות חישוב פנסיה מרכזיות:

  • שיטת שלוש השנים האחרונות: מבוססת על ממוצע ריאלי של השכר בשלוש השנים האחרונות לפני הפרישה.

  • שיטת ממוצע יחסי השכר: לוקחת בחשבון את כל המשכורות המבוטחות ביחס לשכר הממוצע במשק לאורך כל תקופת הביטוח.

שיעור הקצבה היה מוגבל לתקרה של 70% מהשכר הקובע, כאשר עמית צבר זכויות של 2% לשנה.

המשבר הפיננסי

במהלך השנים, הקרנות הוותיקות נקלעו למשבר אקטוארי חמור. הסיבות העיקריות למשבר כללו:

1. גידול בתוחלת החיים: ההערכות המקוריות של תוחלת החיים התגלו כנמוכות משמעותית בהשוואה למצב בפועל, מה שהוביל לעלייה חדה בתשלומי הקצבאות.

2. פער בין הפקדות לתשלומים: הכנסות הקרנות מהפקדות לא הספיקו לכסות את ההתחייבויות לקצבאות.

3. תשואות נמוכות: הריביות הריאליות היו נמוכות מהצפוי, מה שפגע ביכולת הקרנות להשיג תשואה מספקת על השקעותיהן.

4. פערי גיל פרישה: פערים בין גיל הפרישה לבין תוחלת החיים של נשים וגברים יצרו עומסים נוספים על הקרנות.

לאורך השנים התריעו מומחים על הצטברות הגירעונות, אך הקרנות המשיכו לפעול עד שהמשבר הגיע לשיאו בראשית שנות ה-2000.

הלאמת הקרנות והטיפול במשבר

בשנת 2003, בעקבות משבר החובות, הולאמו רוב הקרנות הוותיקות, למעט קרנות כמו "מגן" וקרן הפנסיה של חברי "דן". הקרנות המולאמות הועברו לניהול גוף ייעודי בשם "עמיתים", אשר הופקד על ניהולם במטרה להבטיח את המשך תשלומי הפנסיה לעמיתים ולשמור על יציבותן הכלכלית.

צעדים מרכזיים לטיפול במשבר:

• הגבלת זכויות הפנסיה: הוטלו תקרות חדשות על העלייה בשכר הקובע.

• תכנון מחדש של התקנונים: הקרנות חויבו לפעול לפי תקנון אחיד שהגביל את שיעורי הצמיחה בזכויות.

• מעבר למודל משולב: חלק מהקרנות עברו לשלב חישוב משולב של שלוש השנים האחרונות וממוצע יחסי השכר.

עקרונות בסיסיים

קופות הפנסיה הוותיקות פועלות לפי מודל ייחודי שבו אין יחס ישיר בין סכום ההפקדות של העמית לבין גובה הקצבה החודשית שתשולם לו. שיטות החישוב משתנות בין הקרנות, ועשויות להתבסס על אחת משתי שיטות עיקריות:

1. שיטת שלוש השנים האחרונות: חישוב הקצבה על בסיס ההפקדות והשכר בשלוש השנים האחרונות לפני הפרישה.

2. שיטת היחס בין ההפקדות לאורך כל התקופה לשכר הממוצע במשק.

השפעת ההפקדות על הקצבה

גובה הקצבה העתידית תלוי בשכר הקובע שנצבר לאורך שנות החיסכון. השכר הקובע הוא הבסיס לחישוב הקצבה, ושיעור הקצבה החודשית מחושב כאחוז מצטבר מהשכר הקובע.

• שיעור הצבירה השנתי: העמית צובר 2% מהשכר הקובע לכל שנת חיסכון.

• תקרה מרבית: ניתן לצבור עד 70% מהשכר הקובע, המייצגים את הוותק המרבי (420 חודשי חיסכון).

  
  

מגבלות על השכר המבוטח

קיימת מגבלה על גובה השכר המבוטח לפנסיה, ולכן:

• עלייה בשכר מעבר לתקרת השכר המבוטח עלולה לגרום לכך שחלק מההפקדות לא ייכלל בבסיס חישוב הקצבה.

• ההפקדות הנוספות, שאינן משפיעות על גובה הקצבה, נחשבות כ"הפקדות עודפות". במקרה כזה, על העמית לשקול אם להמשיך להפקיד לקרן או להפנות את ההפקדות לחיסכון אחר.

  
  

הפקדות מעבר לוותק המרבי

כאשר עמית מגיע לוותק המרבי (70% מהשכר הקובע), עומדות בפניו שתי אפשרויות:

1. המשך הפקדות לקרן: ההפקדות הנוספות לא יזכו אותו בתוספת אחוזים לגובה הקצבה, אך הוא עשוי להיות זכאי לתשלום חד-פעמי, המורכב משני רכיבים:

   • מענק שנים עודפות: מחושב כמכפלת מספר חודשי הביטוח העודפים* השכר הקובע * 6.25%. מענק שנים עודפות משולם למי שהגיע ל70% טרם הגעה לגיל פרישה.

   • החזר דמי גמולים: כולל את ההפקדות שהעמית והמעסיק שילמו עבור רכיבי הפיצויים והתגמולים. משולם למי שהגיע ל70% לאחר גיל פרישה והמשיך להפקיד.

2. הקפאת הזכויות: הפסקת ההפקדות, תוך שמירה על זכויותיו שנצברו.

תנאי הזכאות לקצבת זקנה

הזכאות לקצבת זקנה בקרנות הפנסיה הוותיקות תלויה בשלושה תנאים מרכזיים:

1. גיל פרישה (גיל קצבת זקנה:( הגעה לגיל הפרישה התקנוני בהתאם לתקנון הקרן.

2. צבירה מינימלית:

   • לפחות 5% מהשכר הממוצע במשק.

   • צבירה של 120 חודשי ביטוח לפחות.

3. שמירה על זכויות הפנסיה: אין משיכת כספים משמעותית מהקרן לאחר אוקטובר 2003 לתקופה העולה על 3 חודשי ביטוח ובסכום של מעל 8,993 ₪ (נכון לינואר 2024).

   
   

גיל פרישה

גיל הפרישה התקנוני:

• לגברים: 67.

• לנשים: 62 עד סוף 2021.

  בעקבות רפורמה שהחלה בינואר 2022, גיל הפרישה לנשים עולה באופן הדרגתי עד 65 תוך 11 שנים.

• חישוב גובה הפנסיה

גובה הפנסיה החודשית מחושב כמכפלה של שיעור הקצבה בשכר הקובע.

• השכר הקובע: נקבע לפי תקנון הקרן ומשתנה בין קרנות.

  • חלק מהקרנות מחשבות את השכר הקובע לפי שלוש השנים האחרונות וקרנות אחרות מחשבות את השכר הקובע לפי שיטת ממוצע יחסי השכר ("שיטת הממוצעים").

    
    

שיעור הקצבה

שיעור הקצבה לחודש ביטוח:

• 0.1667%  לכל חודש ביטוח (2% לשנה.(

• התקרה המרבית: 70% מהשכר הקובע.

מקרים מיוחדים:

1. צבירת זכויות לפני 2003:

   • מבוטחים שהצטרפו לפני אפריל 1984 עשויים להיות זכאים לשיעור קצבה גבוה יותר בהתאם לתנאים מסוימים.

2. דחיית פרישה:

   • מבוטחים שדחו את פרישתם מעבר לגיל הפרישה התקנוני ולא הגיעו לצבירה מרבית יקבלו תוספת של 0.0833% לחודש (1% לשנה.(

3. מבוטחי תקופת הביניים:

   • מבוטחים שהצטרפו לקרן בין ינואר למרץ 1995 זכאים לשיעור של 0.1333% לחודש (1.6% לשנה).

     
     

שיטות חישוב השכר הקובע

1. שיטת שלוש השנים האחרונות:

   • בשיטה זו מחושב השכר הקובע לפי ממוצע ריאלי של השכר המבוטח בשלוש השנים האחרונות לפני הפרישה.

   • נהוגה בקרנות כמו מבטחים, בנין, חקלאים, נתיב, אגד והדסה.

2. שיטת ממוצע יחסי השכר (שיטת הממוצעים):

   • מבוססת על יחס המשכורות המבוטחות לשכר הממוצע במשק לאורך כל תקופת הביטוח.

   • נהוגה בקרנות קג"מ ומקפת.

 עקרונות שיטת ממוצע יחסי השכר

שיטת ממוצע יחסי השכר, המכונה גם "שיטת הממוצעים", נהוגה בקרנות פנסיה ותיקות כגון קג"מ וקרן מקפת. שיטה זו מתבססת על יחס בין המשכורות המבוטחות לשכר הממוצע במשק לאורך כל תקופת הביטוח. לכל חודש ביטוח נקבע יחס שכר על פי נוסחה פשוטה: יחס שכר  =המשכורת המבוטחת*השכר הממוצע במשק באותו חודש יחס שכר

מנגנון החישוב:

• במהלך כל תקופת הביטוח, נרשמים יחסי השכר החודשיים.

• ממוצע יחסי השכר לכל התקופה משמש לחישוב השכר הקובע עבור קצבת הזקנה.

• עבור מבוטחים פעילים, ממוצע זה מוכפל בשכר הממוצע במשק במועד הפרישה.

• עבור מבוטחים שהפסיקו את הביטוח והקפיאו זכויותיהם, החישוב מתבצע לפי השכר הממוצע במשק במועד ההפסקה או באוקטובר 2003, המאוחר מביניהם.

·        חישוב השכר הממוצע במשק במועד הפרישה לקצבת זקנה / הפסקת הביטוח / אוקטובר 2003 מבוסס על ממוצע ריאלי של השכר הממוצע במשק ב- 12 החודשים שקדמו למועד האמור, וידועים באותו המועד.

דוגמה מעשית לחישוב

נתוני מבוטח:

• גב' מימון הייתה מבוטחת בקרן במשך 30 שנים.

• יחס השכר שלה התפרס כך:

  • 10 השנים הראשונות: 50% מהשכר הממוצע במשק (יחס שכר = 0.5%)

  • 10 השנים הבאות: 120% מהשכר הממוצע במשק (יחס שכר = 1.2)

  • 10 השנים האחרונות: 100% מהשכר הממוצע במשק (יחס שכר = 1)

• השכר הממוצע במשק במועד הפרישה בשנת 2020 היה 10,000 ₪.

חישוב ממוצע יחסי השכר: 30 שנים / (1 10) + (1.2 10) + (0.5 * 10) = 0.9

חישוב השכר הקובע: 0.9 * 10,000 =  9,000 ש"ח

מקרים מיוחדים

1. וותק מעל 35 שנים (420 חודשים):

   אם למבוטח יש יותר מ-35 שנות ביטוח, יחסי השכר הגבוהים ביותר מתוך כלל התקופה (420 חודשים) הם אלו שיילקחו בחשבון בחישוב הממוצע.

2. מגבלות על עלייה ריאלית:

   החל מאוקטובר 2003, הוגבלה עליית השכר הקובע ל-2% ריאלי לשנה, במטרה לשמור על איזון כלכלי בקרנות.

 השפעת שיטת הממוצעים

יתרונות השיטה:

• מתאימה למבוטחים עם היסטוריית שכר יציבה או בעלי שכר ממוצע לאורך שנים.

• מביאה בחשבון את כלל התקופה, ולא רק את השנים האחרונות לפני הפרישה.

חסרונות השיטה:

• עלולה שלא לשקף באופן מיטבי עלייה חדה בשכר בשנים האחרונות.

• מגבלות על עלייה ריאלית עלולות להפחית את הפנסיה עבור מבוטחים שצברו עליות שכר משמעותיות לאחר 2003.

עקרונות שיטת שלוש השנים האחרונות

שיטת חישוב זו נהוגה בקרנות הפנסיה הוותיקות כגון מבטחים, בניין, חקלאים, נתיב, אגד והדסה. היא מבוססת על ממוצע ריאלי של המשכורות המבוטחות בשלוש השנים האחרונות שלפני הפרישה. השכר המחושב מותאם למשרה מלאה ונכפל בממוצע שיעור המשרה של המבוטח לאורך כל תקופת הביטוח.

מנגנון החישוב

1. חישוב ממוצע ריאלי של שלוש השנים האחרונות:

   • השכר הממוצע מחושב מ-36 החודשים האחרונים שלפני הפרישה.

   • השכר מותאם למשרה מלאה גם אם המבוטח עבד במשרה חלקית.

2. חישוב שיעור המשרה הממוצע:

   • מבוסס על יחס המשרה של המבוטח לאורך כל שנות הביטוח.

3. חישוב השכר הקובע:

   • הכפלת הממוצע הריאלי של השכר בשלוש השנים האחרונות בשיעור המשרה הממוצע לאורך כל התקופה.

דוגמה לחישוב

נתוני מבוטח:מר ביאור עבד 20 שנים, מתוכן 10 שנים במשרה מלאה ו-10 שנים במשרה חלקית (50%). שלוש שנות הביטוח האחרונות היו במשרה חלקית.

נתוני שכר:

• השנה האחרונה: שכר למשרה חלקית – 4,250 ₪ (50% משכר משרה מלאה 8,500 ₪)

• שנתיים שקדמו לה: שכר למשרה חלקית – 4,000 ₪ (50% משכר משרה מלאה 8,000 ₪)

חישוב ממוצע שלוש השנים האחרונות:36 חודשים / (12 חודשים 8,500) + (24 חודשים 8,000) = 8,167 ש"ח

חישוב שיעור המשרה הממוצע:20 שנים / (50% 10 שנים) + (100% 10 שנים) = 75%

חישוב השכר הקובע: 8,167 * 75% = 6,125 ₪

מגבלות ותקרות

1. מגבלת גידול ריאלי:

   • החל מאוקטובר 2003, גידול בשכר הקובע מוגבל ל-2% ריאלי לשנה בשיטת ריבית דריבית.

   • המטרה היא למנוע עלייה חדה בזכויות הפנסיה שמעמיסה על הקרנות.

2. שקלול השכר הקובע:

   • החל מאוקטובר 2003, השכר הקובע מחושב לפי שילוב שתי שיטות:

     • שיטת שלוש השנים האחרונות: עבור הוותק שעד אוקטובר 2003.

     • שיטת ממוצע יחסי השכר: עבור הוותק שצבר המבוטח מאוקטובר 2003 ועד הפרישה.

   • משקל כל שיטה נקבע בהתאם ליחס תקופת הביטוח הכוללת עד ומאוקטובר 2003.

דוגמה לחישוב משולב

נתוני מבוטח:מר ברוך היה מבוטח בקרן במשך 30 שנים:

• 20 שנים עד אוקטובר 2003.

• 10 שנים לאחר מכן.

• שכרו הקובע לפי שלוש השנים האחרונות: 8,000 ₪.

• שכרו הקובע לפי ממוצע יחסי השכר: 7,000 ₪.

שכרו הקובע לחישוב קצבת זקנה יחושב כדלקמן:

30 שנים / (10 שנים 7,000 ש"ח) + (20 שנים 8,000 ש"ח) = 7,666.66 ש"ח

יתרונות השיטה

1. מתאימה לשינויים בשכר:

   • משקפת היטב עלייה בשכר בשלבים האחרונים של הקריירה.

2. חישוב מותאם אישית:

   • לוקחת בחשבון את שיעור המשרה הממוצע של המבוטח לאורך כל התקופה.

חסרונות השיטה

1. מגבלות גידול ריאלי:

   • מגבלה על עלייה ריאלית עשויה לפגוע במבוטחים ששכרם עלה בצורה משמעותית לאחר 2003.

2. תלות בשנות הביטוח:

   • השקלול עם שיטת ממוצע יחסי השכר מחייב תקופות ביטוח ארוכות להפקת מקסימום זכויות.

מסקנות

קרנות הפנסיה הוותיקות מציעות מודל ייחודי המבוסס על חישובים מורכבים המשלבים נתוני שכר, ותק והיסטוריית הפקדות. הבנת שיטות החישוב, תנאי הזכאות וההשפעות של מגבלות רגולטוריות היא חיונית למיצוי זכויות הפנסיה. ייעוץ מקצועי הוא הכרחי לתכנון פנסיוני נכון ולמיקסום הביטחון הכלכלי לאחר הפרישה.