כיום ההשקעות בבתי השקעות וחברות ביטוח , אלו שמנהלות עבורנו את הקרנות פנסיה , ביטוחי מנהלים , קופות גמל והשתלמות ואף כספים פנויים בפוליסות חסכון מנותבים ל2 מסלולים ופועלות בהרמוניה משותפת וחיבור של השניים.
האחד , הידוע והוא השוק הסחיר , קרי ; שוק המניות , אגרות חוב קונצרניות ו/או ממשלתיות , קרנות נאמנות ותעודות סל .
השני , שוק חדש יחסית שהתפתח בשנים האחרונות והוא השוק הלא סחיר : השקעות בקרנות פריווט אקווטי , השקעות בתשתיות ונדל"ן מניב בארץ ובעולם , קרנות גידור , הלוואות ומימון תאגידי באופן פרטי.
מדוע? 1.6 טריליון מכספי הציבור מושקע בנכסים פנסיוניים. אלו כספים שתפקידם להוציא דורות של פורשים בגיל פרישה לרווחה כלכלית ופנסיה ראויה.
שוק ההון הסחיר טומן בחובו , מעבר לנזילות המהירה , נגישות לעסקאות ותשואות מהירות מספר סכנות כמו : תנודתיות מהירה בתיק ההשקעות , חשיפה לסיכון הזמן (ככל שהאיגרת חוב לטווח ארוך יותר היא תנודתית יותר , השפעה שעלולה להיות מסוכנת ככל שהריבית עולה) , אג"ח קונצרניות, שבהן בנוסף על סיכון הזמן קיים סיכון המנפיק, וכן מניות ונגזרים. השקעה בנכסים סחירים מושפעת באופן מיידי מהמתרחש בשווקים, ומצד שני היא בעלת הנזילות הגבוהה ביותר - וניתנת לשינוי בטווח זמן קצר.
לעומת זאת השוק הלא סחיר מאופיין בהשקעות בתשתיות ונדל"ן מניב , עסקאות שלוקח להם זמן להבשיל ולתת תשואה עודפת על פני השנים . השקעה כזאת מניבה ההשקעה בתחומים אלה לעמיתים תשואה ריאלית גבוהה ויציבה של 7%–12% לשנה.
עסקאות מסוג אלו מייצרים עוגן ויציבות וחוסר קורלציה לשוק ההון.
חברת ביטוח הראל נחשבת לשחקן חזק במערכה הזאת ומנהלת כמעט 40% מנכסיה בהשקעות לא סחירות שכאלה. כמו כן בית ההשקעות פסגות מחזיק היקף השקעות מכובד בהשקעות בלתי סחירות.
חשוב לציין ולזכור למטבע שני צדדים וישנם גם סכנות לא מוחשיות בהשקעות לא סחירות למשל :
היכולת לשערך נכסים – הרי שלא כמו שוק ההון שבו המחיר ידוע בכל רגע נתון (וגם פוטנציאל ההפסד) כאן , נכס משוערך לפי שמאים ומערכי שווי נדל"ן מסחרי ואיך נדע אם נכס שווה 100 מיליון ₪ או 110 מיליון ₪?
הישענות על נכסים לא סחירים בחיסכון הפנסיוני ובקופות הגמל, הופכת את מדידת הערך והתשואה של הקרנות והקופות, ללא איכותית, ביחס למדידה של קרנות וקופות שנשענות על השוק.
נכסים לא סחירים – מי ששולט בערך הנכסים הוא בתכל'ס מנהל הקרן – יש כאן יכולת תמרון והיא בעייתית ומסוכנת. למנהל הקרן או הקופה, אין אינטרס להוריד את ערך הנכס, ולכן – ייתכן מצב (כפי שקרה בחברות ציבוריות) שערך הנכסים בספרים יהיה גבוה מהערך האמיתי.
המסקנה המתבקשת היא חוסכים כאלו בפנסיה ובקופות הגמל יכולים ליהנות משני העולמות – לתמרן בין שני סוגי המכשירים ולהרוויח.
Comments